הגיע הזמן

 

שאלה: קראנו קודם בקטע מתוך "ליקוטי מוהר"ן", "צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה', אף אם יעבור עליו מה. וזכור דבר זה היטב, כי תצטרך לזה מאוד כשתתחיל קצת בעבודת ה'". עקשנות זה סוג של אגו, מה אני יכול להבין מזה?

עקשנות זה לא אגו, עקשנות זו התקפה, קביעות, זה יכול להיות גם מהצד השני, מהצד האלטרואיסטי. עקשנות זה שאני בצורה עקבית פועל למטרה אחת, זאת עקשנות.

תלמיד: מה ההבדל בין שיעורי הקבלה היומיים לכנס? אנחנו באים כל בוקר, לומדים כמה שעות, עושים זום אחרי צהריים. מה ההבדל בין זה לבין הכנס? יש חיבור יותר גדול בכנס מאשר בשיעור הקבלה היומי?

אני לא מארגן את הכנס, שמארגני הכנס יספרו לנו מה כוונתם ובשביל מה הם אוספים אנשים ומה הם רוצים שיקרה ומה אנשים מבינים מתוך הכוונות שלהם.

תלמיד: האם יש עוצמה יותר גדולה בכנס מאשר בשיעור הקבלה היומי?

הכול תלוי במשתתפים. איך המשתתפים יתחברו, איך הם יכוונו את עצמם, מי יכוון אותם, לאן יכוון אותם. כנס זה כינוס. בעצם אני לא צריך להיות בכנס. בצורה נקייה אמיתית, אני לא צריך להיות בכנס. בכנס צריכים החברים להתחבר, ללמוד יחד מקורות ועל פני המקורות האלו, שהם יתחברו, ומתוך החיבור יפעילו את עצמם, יתפללו לבורא.

אתה צודק שהכנס זה לא שיעור, אני מסכים איתך ב-100%. אני מקווה שאולי עכשיו הם ישמעו ממך, כי כל הזמן הם נותנים לי שאני אבצע. זה מוריד מהם את כל עניין האחריות ואז לא אכפת להם, הכול אני עושה. אז אין לי ברירה, אני עושה. אבל אני מדבר על זה כבר לא פעם ראשונה, שזו לא העבודה שלי. העבודה שלי היא לעשות שיעור ולא יותר מזה. וכל היתר, מה ששייך לחיבור בין החברים, לכל מיני פעולות חברתיות, זה לא אני. את זה אתם חייבים לעשות ביניכם

תלמיד: מה אני שומע ממך בעצם, שאתה מיותר בכנס?

האמת שבכנס אני מיותר. האמת שאתם צריכים לעשות כנס ביניכם, כינוס, חיבור, ולבנות אותו בצורה כזאת שאתם מתחברים, שאתם לומדים איך להתחבר, מספיק למדתם ממני, ואתם מיישמים את זה, ולא שאני עושה את זה.

תלמיד: זה נשמע פנטסטי, אבל זה בלתי אפשרי. איך נעשה את זה בלעדיך?

זאת הבעיה, שחושבים כמוך שזה בלתי אפשרי ולכן נשארים באותה רמה כמו קודם.

תלמיד: אז מה אתה ממליץ בעצם?

אני ממליץ שתגדלו קצת. תפסיקו לסמוך עליי.

תלמיד: אז מה אתה ממליץ לנו לעשות? לנסות יום אחד אולי בלעדיך? זה מה שאתה רוצה?

אז אני מפסיק עכשיו את השיעור, אתם שרים איזה שיר, ואחר כך דנים איך אתם תעבירו את הכנס, איך תנהלו אותו ואיך בשלושת הימים האלה של הכנס אתם ממש תשרתו את עצמכם כמו מורה וכמו חבר, וכל אחד כלפי האחר וכולנו יחד, ותגיעו למה שתגיעו. אבל בטוח שבצורה כזאת תגדלו, ובצורה אחרת אני לא בטוח שתגדלו בכלל. הגיע הזמן שצריכים ללכת למעלה מהדעת. מסכימים איתי או לא?

חזרה