איך לא "לברוח" מהכנס?

 

תלמיד: אנחנו עכשיו בזמן ההכנה לכנס, כל הקבוצות בעולם עובדות בינן לבין עצמן ומתעוררים הרבה רגשות. מצד אחד יש רגש מאוד של השתוקקות, רצון, התלהבות לקראת הכנס, מצד שני בפנימיות של האדם יש מין פחד, ריחוק, ורוצה לברוח.

הרב לייטמן: יפה מאוד, מי שמרגיש גם את זה, וגם את זה. סימן שהכלי שלו כבר נמצא בהתקדמות לבנות את עצמו נכון, כי יש כאן גם ימין וגם שמאל.

תלמיד: איך האדם שמרגיש כך עכשיו מכריע את הכף שלו, ולא בורח?

הרב לייטמן: קודם כל צריכים כמה שיותר בצורה רציונלית לחלק את הזמן שלו למשפחה, לעבודה, ללימוד, לחברים וכן הלאה, ולקבוע שבכל דבר ודבר שבו הוא עוסק, שהעיסוק שלו יביא אותו לתיקון. יש לכם כבר שנים של ניסיון בזה, והוא צריך להראות לכם מה עושים הלאה.

 תלמיד: האדם צריך לשתף את התחושות האלה עם העשירייה שלו, או שהוא עובד רק עם עצמו בהרגשה הזאת של הריחוק, קירוב, להגיע, לא להגיע?

הרב לייטמן: לא הבנתי.. ודאי שהאדם בוחר בעצמו אם להגיע, לא להגיע, קירוב, ריחוק – הוא עושה את זה. אתה לא יכול לחייב אותו. אתה יכול עורר אותו לזמן מה, אבל אחר כך בכל זאת הוא יעשה הכול לפי רצון הלב שלו.

תלמיד: האם את רצון הלב הזה הוא צריך להביא לעשירייה, שהעשירייה תכריע?

הרב לייטמן: לא, עשירייה לא יכולה להכריע במקום האדם, אלא האדם בהתכללות עם העשירייה משתדל להכריע. אף אחד בעולם לא יכול להכריע במקומי. אני יכול ללמוד מהם, אני יכול להתכלל מהם, אבל בכל זאת זה אני, וזו העבודה היחידה הפרטית שלי, בשביל זה אני קיים כאדם פרטי.

חזרה